<h1>האגור סימן תתי"ט</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
כתב הרא"ש יראה מדברי רבינו יוסף טוב עלם שאסר לשתות אחר ד' כוסות. וכ"כ רב אלפס בתר דאכלי כל מגדני ופירי אוכל בסוף כזית מצה דמינטר' ולא טעמי בתר הכא כלום בר מכסא דברכת המזון וכסא דהלולא מאן דצחי לית ליה רשותא למישתי חמרא אלא מיא וכן כתבו כל הגאונים לה"ט. והמרדכי הסכים להתיר אפילו יין. וה"ר שמואל מאיבר"א היה מחמיר על עצמו ולא היה שותה אפי' מים. מרדכי. ורבינו שמואל כתב שלא לשתות יין. ומורי יעלה כתב אפי' יין מותר וכן הוא בירושלמי וכ"כ בעל הדברות. ובתשובות הגאונים מצאתי וכן נוהגין כל בני הישיבה והמהדרין שבישראל נוהגין בליל שני כליל ראשון לכל דבריו זכר לפסח. אבל מי שרוצה לאכול ולשתות ליל שני אחר גמר הלל אוכל ושותה ואין עליו כלום. אבל נמצא מוציא עצמו מכלל המהדרים ועובר על דברי חכמים שאמרו לעולם לא יוציא את עצמו מן הכלל. שבה"ל.
